בכל עסקת שכירות, בין אם מדובר בדירת מגורים ובין אם בנכס מסחרי, מערכת היחסים בין המשכיר לשוכר מושתתת על חוזה. אולם, מעבר להוראות המפורשות בחוזה, דיני החוזים בישראל מטילים על הצדדים חובה מהותית נוספת: חובת תום הלב. חובה זו, המעוגנת בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, משפיעה באופן ניכר על כל שלבי העסקה – החל מהמשא ומתן המקדים, דרך חתימת החוזה וקיומו, ועד לסיומו. הבנת משמעויותיה של חובה זו קריטית לשני הצדדים כדי להבטיח התנהלות הוגנת, למנוע מחלוקות מיותרות ובמקרים מסוימים אף למנוע פינוי שוכר.
מהי חובת תום הלב וכיצד היא באה לידי ביטוי?
עקרון תום הלב מחייב את הצדדים לנהוג זה כלפי זה ביושר והגינות. אין מדובר רק בהימנעות מהונאה או מרמה, אלא בהתנהגות אקטיבית המצופה מצדדים המנהלים משא ומתן או מקיימים חוזה. העיקרון מחולק לשני מישורים עיקריים:
תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה (סעיף 12 לחוק החוזים)
שלב המשא ומתן הוא קריטי, והפרת חובת תום הלב בשלב זה עלולה לגרור סנקציות משמעותיות. סעיף 12(א) לחוק החוזים קובע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב". סעיף 12(ב) מוסיף כי צד שהפר חובה זו חייב לפצות את הצד השני על הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או כריתת החוזה.
כיצד בא הדבר לידי ביטוי ביחסי שכירות?
- גילוי נאות: על המשכיר לגלות לשוכר הפוטנציאלי עובדות מהותיות הנוגעות לנכס, כגון ליקויים משמעותיים (רטיבות, בעיות אינסטלציה חמורות, בעיות מבניות), חריגות בנייה, תוכניות בנייה עתידיות בסביבה הקרובה שעלולות להשפיע על איכות החיים בנכס (כגון פרויקטי התחדשות עירונית), או קיומן של זכויות צד שלישי בנכס. גם על השוכר לגלות פרטים מהותיים הידועים לו, למשל לגבי יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלומי השכירות.
- פרישה ממשא ומתן: פרישה ממשא ומתן, במיוחד בשלבים מתקדמים שלו, עלולה להיחשב כהפרת חובת תום הלב אם היא נעשית שלא בתום לב. לדוגמה, משכיר המנהל משא ומתן ארוך עם שוכר, מבקש ממנו להשקיע מאמץ ומשאבים (כגון לקיחת יום חופש מהעבודה כדי לראות את הדירה מספר פעמים, בדיקת ערבויות, וכיו"ב) ופורש מהמשא ומתן ברגע האחרון ללא סיבה עניינית, או כדי לקבל הצעה טובה יותר שהגיעה בדיעבד – עלול להימצא מפר את חובת תום הלב.
- הטעיה: מסירת מידע כוזב או הסתרת מידע על מנת לגרום לצד השני להתקשר בחוזה שכירות.
תום לב בקיום חוזה (סעיף 39 לחוק החוזים וסעיף 25 לחוק השכירות והשאילה)
חובת תום הלב אינה מסתיימת עם חתימת החוזה, אלא מלווה את הצדדים לכל אורך תקופת השכירות. סעיף 39 לחוק החוזים קובע כי "קיום של חיוב נובע מחוזה יש לקיים בדרך מקובלת ובתום לב". עקרון זה מחוזק גם בחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, בסעיף 25, המטיל חובת תום לב ודרך מקובלת גם על קיום חיוב הנובע מחוזה שכירות ועל השימוש בזכויות הנובעות ממנו.
כיצד בא הדבר לידי ביטוי ביחסי שכירות?
- התאמת המושכר: במקרים של ליקויים במושכר, מצופה מהמשכיר לפעול במהירות וביעילות לתיקונם, בהתאם לחובתו למסור דירה ראויה למגורים. שוכר המעכב באופן בלתי סביר את גישת המשכיר או בעלי המקצוע לתיקונים, עלול להימצא מפר את חובתו בתום לב.
- כניסה לדירה: זכות המשכיר להיכנס לדירה המושכרת כפופה לזכות השוכר לפרטיות. כניסה תכופה או בלתי מתואמת עלולה להיחשב כחוסר תום לב מצד המשכיר.
- אי תשלום דמי שכירות: שוכר שאינו משלם דמי שכירות באופן עקבי או מעכב אותם ללא הצדקה, מפר את חובתו החוזית וגם את חובתו לנהוג בתום לב. יחד עם זאת, במצבים מסוימים, גם למשכיר קיימת חובה לנהוג בתום לב לפני שפונים להליכי פינוי שוכר בהוצאה לפועל.
- הודעה מראש: ציפייה סבירה של הצדדים זה מזה למתן הודעות מראש בעניינים מהותיים, כגון אי חידוש חוזה, ביטול חוזה שכירות מוקדם וכדומה.
סנקציות בגין הפרת חובת תום הלב
הפרת חובת תום הלב, הן במשא ומתן והן בקיום החוזה, עלולה לגרור מספר סנקציות:
- פיצויים: הנפגע זכאי לפיצויים על הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת החובה. במשא ומתן, אלו בדרך כלל "פיצויי הסתמכות", כלומר פיצוי על ההוצאות שהוצאו וההפסדים שנגרמו עקב המשא ומתן. בקיום החוזה, הפיצויים יכולים להיות רחבים יותר, בהתאם להיקף הנזק.
- אכיפת החוזה: במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי לאכוף את קיום החוזה, גם אם לא נחתם סופית, אם הפרישה ממשא ומתן הייתה בחוסר תום לב קיצוני.
- שינוי תנאי החוזה: במקרים חריגים, בית המשפט אף רשאי לשנות את תנאי החוזה או להתעלם מהוראות מסוימות בו אם הן נוגדות את עקרון תום הלב.
סיכום
חובת תום הלב היא עקרון מנחה בדיני החוזים בישראל ובעלת השלכות משמעותיות על יחסי משכיר-שוכר. היא מחייבת את שני הצדדים לנהוג בהגינות, ביושר ובהתחשבות זה בצרכיו של זה, הן בשלב המשא ומתן לכריתת חוזה השכירות והן במהלך קיומו. הקפדה על עקרון זה יכולה למנוע סכסוכים, לשמור על יחסים תקינים בין הצדדים, וליצור סביבת מגורים או עסקית יציבה והוגנת יותר. במקרה של ספק או מחלוקת, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין.
