דלגו לתוכן המרכזי

השוכר מטריד את עובדי הבניין? כך תפנו אותו!

עו"ד מוטי גולן25 בינואר 20264 דקות קריאה

כמשכירים, אתם אחראים לשמירה על סביבת מגורים או עבודה נעימה ובטוחה עבור כלל הדיירים והעובדים בנכס. כאשר שוכר או מי מטעמו מטרידים, מאיימים, מעליבים או מפריעים באופן חוזר ונשנה לעובדי ניהול הנכס והבניין (לדוגמה: אנשי תחזוקה, ניקיון, גינון, אבטחה) בביצוע תפקידם, הדבר עלול לגרום למטרד חמור, לפגוע בתפקוד השוטף של הבניין, ליצור סביבת עבודה עוינת, ואף לחשוף אתכם, כבעלי הנכס, לתלונות מצד העובדים, ועד הבית וגורמים רגולטוריים. התנהגות כזו מהווה הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות ודורשת טיפול משפטי מיידי. מדריך זה יספק לכם את הידע המשפטי והכלים הפרקטיים כיצד לפעול במהירות וביעילות לפינוי שוכר המטריד או מפריע לעובדי ניהול הנכס/בניין, תוך שמירה על זכויותיכם והגנה על הנכס ועל הסדר הטוב.

נקודות עיקריות:

  • הטרדה או הפרעה חוזרת ונשנית לעובדי ניהול הנכס/בניין מהווה הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות.
  • הפרה זו גוררת מטרד, פוגעת בתפקוד הבניין, יוצרת סביבת עבודה עוינת וחושפת את המשכיר לתלונות וסנקציות.
  • חיוני לתעד כל אירוע הטרדה או הפרעה, עדויות של העובדים וכל תלונה שהוגשה.
  • פנייה מיידית לייעוץ משפטי מקצועי ולנציגות הבית המשותף היא קריטית.

אילו סוגי הטרדה או הפרעה לעובדי הבניין עלולים לגרור פינוי?

הטרדה או הפרעה לעובדים יכולה להתבטא בצורות שונות, והיא פוגעת בסביבת העבודה ובניהול התקין של הנכס:

  • הטרדה מילולית/איומים: שימוש בשפה פוגענית, מעליבה, או מאיימת כלפי עובדי הבניין.
  • הפרעה פיזית/חסימת דרכי גישה: מניעת עובדים מלבצע את עבודתם, חסימת גישה למתקנים או אזורים בבניין.
  • הגשת תלונות שווא: הגשת תלונות שווא חוזרות ונשנות כנגד עובדי הבניין למשכיר, לוועד הבית או לרשויות.
  • חוסר שיתוף פעולה בביצוע עבודות: סירוב השוכר לשתף פעולה עם אנשי תחזוקה בביצוע תיקונים או בדיקות נחוצות.
  • פגיעה ברכוש של עובדים/ציוד: ונדליזם או גרימת נזק לרכוש השייך לעובדי הבניין או לציוד שלהם.

מהן העילות המשפטיות לפינוי שוכר המטריד את עובדי הבניין?

העילה המשפטית המרכזית לפינוי שוכר כזה היא הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות ושל חובת תום הלב. רוב הסכמי השכירות ותקנוני בתים משותפים כוללים סעיפים המחייבים את השוכר לשמור על הסדר הטוב ולכבד את זכויותיהם של אחרים. בנוסף, קיימות עילות משפטיות נוספות:

  • חוק השכירות והשאילה: חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואיסור על גרימת מטרד או נזק.
  • חוק למניעת הטרדה מאיימת: איומים או הטרדות חוזרות ונשנות עלולות להוות עבירה על חוק זה.
  • חוק איסור לשון הרע: השמצות או פרסום שקרים כנגד עובדי הבניין.
  • פקודת הנזיקין: הטרדה או הפרעה עלולה להיחשב לעוולת מטרד, רשלנות או תקיפה, אם היא כוללת אלימות פיזית.
  • חשיפת המשכיר לאחריות: המשכיר, כמעסיק או כגורם אחראי, חשוף לתביעות מצד העובדים בגין הטרדה, וכן לתלונות מצד ועד הבית.

איך לפעול לפינוי שוכר המטריד את עובדי הבניין?

הפרקטיקה המשפטית במקרים אלו מחייבת סדר פעולות ממוקד ונחוש:

  1. תיעוד מקיף של אירועי ההטרדה/הפרעה: קריטי לתעד בפירוט כל אירוע: תאריך, שעה, תיאור מדויק, עדויות של העובדים שנפגעו, צילומי איומים (אם קיימים) וכל תלונה שהוגשה.
  2. פנייה לנציגות הבית המשותף (ועד הבית): גייסו את תמיכת ועד הבית. הועד יכול לתעד תלונות, להוציא מכתבי התראה, ואף להצטרף לתביעת הפינוי.
  3. מכתב התראה רשמי: באמצעות עורך דין, שלחו לשוכר מכתב התראה חריף ודחוף. המכתב יפרט את הפרת הסכם השכירות, את ההטרדות וההפרעות החוזרות ונשנות לעובדי הבניין, את הסכנות והנזקים (כולל פגיעה בתפקוד הבניין) הנגרמים, וידרוש את הפסקת ההתנהגות ופינוי הנכס לאלתר, תוך פרק זמן קצר וברור (לרוב 7-14 ימים).
  4. הגשת תביעת פינוי מושכר ותביעה כספית: אם השוכר לא נענה לדרישות ולא חדל מהטרדותיו, יש להגיש תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט השלום. התביעה תוגש במסלול מהיר ותתמקד בהפרה היסודית של הסכם השכירות ובהצגת דפוס ההתנהגות המזיק של השוכר. ניתן לצרף דרישה לתשלום פיצויים על נזקים, הוצאות ועוגמת נפש.
  5. ביצוע פסק הדין: לאחר קבלת פסק דין לפינוי, במידה והשוכר עדיין מסרב להתפנות, יש לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל כדי לאכוף את פסק הדין באמצעות קבלן הוצאה לפועל.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

מהי אחריות המשכיר כלפי עובדי הבניין? תשובה: המשכיר אחראי לספק סביבת עבודה בטוחה ותקינה לעובדי הניהול והתחזוקה, ולנקוט בצעדים סבירים למנוע הטרדות.

האם ניתן להגיש תלונה במשטרה כנגד השוכר המטריד? תשובה: כן, במקרים של איומים, אלימות או הטרדה מאיימת, ניתן ואף מומלץ להגיש תלונה במשטרה.

האם ועד הבית יכול לסייע בהליך הפינוי? תשובה: כן, ועד הבית יכול להעיד על ההטרדות, לספק תיעוד, ואף להצטרף לתביעת הפינוי כצד נוסף.

כמה זמן לוקח הליך פינוי במקרה כזה? תשובה: הליך תביעת פינוי מושכר הוא הליך מהיר יחסית, שהמחוקק קבע כי יש לסיים אותו בתוך 60 יום ככל הניתן. במקרים של הטרדות חמורות המשפיעות על חיי הדיירים והעובדים, בתי המשפט נוטים לטפל בתביעות אלו בדחיפות יתרה.

קישורים חיצוניים:

עו״ד מוטי גולן

עו״ד מוטי גולן

עוסק בפינוי מושכר, סילוק יד במקרקעין והוצאה לפועל. המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי — כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

אודות המשרד

יש שאלות? נשמח לעזור

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

או התקשרו ישירות:

03-9133301

תגובות (0)

עדיין אין תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב!

הוספת תגובה