דלגו לתוכן המרכזי

פינוי שוכר

רוצים למכור? כך תפנו שוכר המסרב לשלט "למכירה" או "להשכרה"!

עו"ד מוטי גולן25 בינואר 20264 דקות קריאה

כמשכירים, אחד מהאינטרסים הלגיטימיים שלכם הוא למכור או להשכיר מחדש את הנכס במועד, ולשם כך נדרשת לעיתים פעולת שיווק אקטיבית, הכוללת הצבת שלט "למכירה" או "להשכרה" על הנכס. אולם, לא פעם, שוכרים עלולים לסרב לאפשר הצבת שלטים כאלה, מסיבות שונות – מחשש לפגיעה בפרטיות, חוסר נוחות או ניסיון להקשות על המשכיר. סירוב זה, במיוחד כשהוא מתרחש לקראת סיום תקופת השכירות, עלול לעכב את תהליך השיווק, לגרום למשכיר הפסדים כספיים ואף לפגוע במימוש זכויותיו הקנייניות. מאמר זה יפרט את הצעדים המשפטיים שעומדים לרשות המשכיר במצב כזה, וינחה אותו כיצד לפעול באופן יעיל וחוקי.

נקודות עיקריות:

  • זכות המשכיר לשווק את הנכס היא לגיטימית ומוגנת, בכפוף לתיאום סביר.
  • סירוב בלתי סביר מצד השוכר להצבת שלט עלול להוות הפרת הסכם יסודית.
  • חשוב לתעד כל תקשורת וניסיונות תיאום עם השוכר.
  • יש לשלוח התראות בכתב לפני נקיטת הליכים משפטיים.
  • במקרה של אי-שיתוף פעולה, ניתן להגיש תביעת פינוי ו/או תביעה כספית בגין נזקים.

זכות המשכיר לשווק את הנכס וחובת השוכר לשתף פעולה

למשכיר עומדת זכות יסודית לשווק את נכסו לקראת סיום תקופת השכירות, על מנת למצוא שוכר חדש או קונה. זכות זו נגזרת מזכות הקניין ומחופש החוזים. לרוב, הסכמי שכירות כוללים סעיף מפורש המאפשר למשכיר להציב שלט "למכירה" או "להשכרה" על הנכס בפרק זמן מוגדר (לרוב 60-90 יום) לפני תום תקופת השכירות, בכפוף לתיאום והתחשבות סבירה בשוכר. סעיפים אלה חיוניים להבטחת מעבר חלק בין שוכרים ולמניעת הפסדי דמי שכירות. סירוב שוכר להצבת שלט כזה, בניגוד להסכם, מהווה הפרת חוזה. אם מדובר בשוכר המסרב לשתף פעולה או אינו מגיב לפניות המשכיר בענייני המושכר, המצב המשפטי הופך למורכב יותר.

מתי סירוב להצבת שלט הופך לעילת פינוי?

סירוב להצבת שלט יהפוך לעילת פינוי כאשר הוא בלתי סביר, מנוגד להסכם השכירות, וגורם נזק משמעותי למשכיר. דרישות סבירות של השוכר, כמו מיקום מסוים של השלט שלא יפריע לחלון או לדלת, או גודל סביר, יכובדו. אולם, סירוב גורף או התניית ההסכמה בתשלום, לרוב לא ייחשבו סבירים. במיוחד אם הסירוב מוביל לכך שהנכס לא נמכר או לא הושכר מחדש, מה שגורם למשכיר נזקים תדמיתיים או פגיעה במוניטין של הנכס/בניין או הפסדי דמי שכירות.

הצעדים המשפטיים נגד שוכר סרבן

  1. פנייה בכתב (התראה): יש לשלוח לשוכר מכתב התראה רשמי, רצוי באמצעות עורך דין. המכתב יפרט את הפרת הסכם השכירות, את הסעיף הרלוונטי, ואת דרישת המשכיר לאפשר הצבת השלט בתוך פרק זמן קצר וסביר (לרוב מספר ימים). יש לציין כי אי-שיתוף פעולה יוביל לנקיטת הליכים משפטיים, לרבות תביעת פינוי ותביעה כספית בגין נזקים שנגרמו וייגרמו.
  2. תיעוד: יש לתעד את כל התכתובות עם השוכר, כולל ניסיונות תיאום, תאריכים, ומסמכים המעידים על הצעדים שננקטו לשיווק הנכס והנזקים שנגרמו עקב הסירוב (למשל, הצעות רכישה/שכירות שירדו לטמיון).
  3. הגשת תביעה לפינוי מושכר: אם השוכר ממשיך לסרב ולא מאפשר את הצבת השלט, ובפרט אם הדבר מונע את השכרת או מכירת הנכס, ניתן להגיש תביעת פינוי לבית המשפט. הפרת סעיף כזה עלולה להיחשב כהפרה יסודית של הסכם השכירות. במקרים מסוימים, ובמיוחד אם השוכר מסרב לחתום על הסכם שכירות חדש אך ממשיך להתגורר במושכר, הדבר מחזק את עילת הפינוי.
  4. תביעה כספית: בנוסף לתביעת הפינוי, המשכיר יכול לדרוש פיצוי כספי על נזקים שנגרמו לו עקב העיכוב במכירה/השכרה (למשל, הפסד דמי שכירות, ירידת ערך, הוצאות פרסום נוספות), וכן הוצאות משפטיות.

שאלות נפוצות בנושא הצבת שלטי שיווק

האם מותר לי להציב שלט ללא הסכמת השוכר אם זה לא מפריע לו?

גם אם השלט אינו מפריע באופן אקטיבי, הצבתו ללא הסכמת השוכר עשויה להיחשב כהפרת פרטיות וכעשיית דין עצמית. מומלץ תמיד לכלול סעיף מפורש בהסכם השכירות המסדיר את נושא הצבת השלטים, ולפעול בתיאום עם השוכר ככל הניתן. במקרה של סירוב, יש לפעול בדרכים משפטיות ולא לפעול על דעת עצמכם.

האם השוכר יכול לדרוש פיצוי על אי-נוחות מהצבת השלט?

אם סעיף הצבת השלטים מעוגן בהסכם השכירות, השוכר הסכים לכך מראש ולכן אינו יכול לדרוש פיצוי בגין אי-נוחות סבירה. אם הצבת השלט חורגת מהסביר וגורמת מטרד חמור (לדוגמה, חוסמת אור שמש או נוף באופן מהותי), השוכר עשוי לטעון לפגיעה בהנאה סבירה מהמושכר, אך זו טענה חלשה יותר בתביעת פינוי.

כמה זמן לפני תום החוזה מותר לי להציב שלט?

לרוב, הסכמי שכירות קובעים תקופה של 60 עד 90 יום לפני סיום החוזה. אם אין סעיף כזה, הפרקטיקה המשפטית מכירה בזכות המשכיר לשווק את הנכס פרק זמן סביר מראש, בכפוף לתיאום והתחשבות. ככל שתקופת ההתראה ארוכה יותר, כך גדלים הסיכויים שבית המשפט יראה בסירוב השוכר כבלתי סביר.


הערה משפטית: המידע המובא במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום בטרם נקיטת הליכים משפטיים.

מקורות משפטיים רלוונטיים (לדוגמה):

  1. חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971
  2. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973
  3. חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
עו״ד מוטי גולן

עו״ד מוטי גולן

עוסק בפינוי מושכר, סילוק יד במקרקעין והוצאה לפועל. המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי — כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

אודות המשרד

יש שאלות? נשמח לעזור

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

או התקשרו ישירות:

03-9133301

תגובות (0)

עדיין אין תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב!

הוספת תגובה