דלגו לתוכן המרכזי

מקרקעין

רישום זכויות במקרקעין שאינם רשומים בטאבו: המדריך המלא לבעלי נכסים

עו"ד מוטי גולן12 בנובמבר 20255 דקות קריאה

בעולם המקרקעין הישראלי, רישום הזכויות בנכס הוא אבן יסוד. רוב הציבור מכיר את "הטאבו" – לשכת רישום המקרקעין – כמקום היחיד בו נרשמות זכויות קניין. אולם, למעשה, קיימים מקרים רבים בהם נכסים אינם רשומים בטאבו כלל, וזכויות הבעלות או החכירה לגביהם מנוהלות בגופים אחרים, כגון רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) או חברות משכנות. מצב זה מעורר שאלות רבות ומורכבות משפטית, אשר להן השלכות מהותיות על בעלי הנכסים ועל אופן ניהול עסקאות בהם. מדריך זה נועד לשפוך אור על סוגיה זו ולספק לבעלי נכסים כלים להבנת המצב והתמודדות נכונה עמו.

מהו רישום זכויות מקרקעין שאינו בטאבו?

כאשר מדברים על רישום זכויות בטאבו, הכוונה היא למרשם ציבורי המנוהל על ידי המדינה, שבו נרשמות זכויות הקניין במקרקעין באופן פומבי ומחייב, כהוראת חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (סעיף 7(א)). רישום זה יוצר "פומביות" ו"שכלול" של העסקה. לעומת זאת, במקרים רבים, ובעיקר כאשר מדובר בקרקעות מדינה המנוהלות על ידי רמ"י או בנכסים שנבנו על ידי חברות בנייה לפני שהליך הרישום בטאבו הושלם (ולעיתים גם שנים רבות לאחר מכן), הרישום מתבצע אצל גופים אלו. רישום זה הוא "פנימי" ואינו בעל תוקף קנייני כשל הרישום בטאבו, אלא תוקף חוזי בלבד.

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כגורם רושם

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מנהלת כ-93% מקרקעות המדינה. ברוב המקרים, רמ"י אינה מעבירה בעלות מלאה לפרטיים, אלא מעניקה זכויות חכירה לדורות (לתקופה ארוכה, לרוב 49 או 99 שנים), שהינן הזכויות הקרובות ביותר לבעלות מלאה. כאשר נכס מנוהל על ידי רמ"י וטרם נרשם בטאבו, רישום הזכויות מתבצע בפנקסי רמ"י. לצורך ביצוע עסקאות בנכסים אלו, יש להוציא אישור זכויות מרמ"י, המהווה את "תעודת הזהות" של הנכס ומפרט את פרטי החוכר, הנכס והתנאים. העברת זכויות במקרים אלה דורשת את אישור רמ"י ותשלום דמי הסכמה (במקרים מסוימים). רמ"י גם מפיקה הודעה על רישום זכויות בנכס עבור נכסים המנוהלים על ידי חברות משכנות/גורם אחר.

חברה משכנת: תפקידה והליכי הרישום מולה

חברה משכנת היא לרוב חברת בנייה או חברה המנהלת פרויקטים ספציפיים, אשר מכרה דירות בפרויקט שטרם נרשם בטאבו כבית משותף. עד להשלמת הליכי הרישום (לרבות פרצלציה, רישום הבית המשותף ועוד), החברה המשכנת מנהלת את פנקסי הזכויות הפנימיים שלה. רוכש דירה במצב זה רושם את זכויותיו אצל החברה המשכנת. הרישום אצל חברה משכנת הוא בעל תוקף חוזי בלבד, ולא קנייני. משמעות הדבר היא כי הזכויות של הרוכש כפופות להתחייבויות החברה המשכנת כלפי רמ"י (במקרים של חכירה) וכן כלפי רוכשים אחרים. בעת מכירת נכס הרשום בחברה משכנת, יש לבצע "העברת זכויות" אצל החברה, בדומה לתהליך של העברת זכויות בנכס מושכר.

ההבדלים המהותיים בין רישום בטאבו לרישום חיצוני

ההבחנה בין רישום בטאבו לרישום אצל רמ"י או חברה משכנת היא קריטית:

  • תוקף משפטי: רישום בטאבו מקנה זכות קניינית "מכל העולם", עם עדיפות מוחלטת. רישום חיצוני הוא בעל תוקף חוזי בלבד ויוצר "זכות אובליגטורית" (זכות לדרוש רישום בטאבו בעתיד).
  • פומביות: מרשם הטאבו פומבי ונגיש לכלל הציבור (באמצעות נסח טאבו), וכל המידע בו נהנה מחזקת נכונות. מרשמי רמ"י והחברות המשכנות אינם פומביים באותה מידה, והגישה למידע מוגבלת יותר.
  • בטחונות ומימון: בנקים וגופים מממנים מעדיפים נכסים הרשומים בטאבו, שכן הרישום הקנייני מאפשר לרשום משכנתא באופן בטוח. רישום חיצוני מקשה על קבלת מימון, ולעיתים הבנקים דורשים בטחונות נוספים או גובים ריביות גבוהות יותר.
  • הערות אזהרה: ניתן לרשום הערת אזהרה במקרקעין בטאבו, המגנה על זכויות הרוכש מפני עסקאות נוגדות. בגופים החיצוניים, ניתן לרשום לרוב "הערה" או "התחייבות לרישום", אך אלו אינן בעלות אותו תוקף קנייני.

אתגרים וסיכונים ברישום שאינו בטאבו

היעדר רישום בטאבו טומן בחובו מספר אתגרים וסיכונים:

  • בירוקרטיה ועיכובים: הליכי הרישום מול רמ"י והחברות המשכנות עלולים להיות ארוכים, מורכבים ועתירים בבירוקרטיה, מה שגורם לעיכובים משמעותיים בהשלמת עסקאות.
  • חוסר וודאות: מאחר שהרישום אינו פומבי ומחייב כמו בטאבו, קיים חשש לחוסר וודאות לגבי מצב הזכויות האמיתי, טעויות אנוש ברישום או אף עסקאות נוגדות.
  • מגבלות מימון: כפי שצוין, קשה יותר לקבל משכנתא או הלוואות כנגד נכס שאינו רשום בטאבו.
  • חשיפה לסיכוני חדלות פירעון: במקרה של חדלות פירעון של החברה המשכנת, זכויות הרוכשים עלולות להיפגע, שכן זכויותיהם אינן קנייניות אלא חוזיות.

כיצד לבצע עסקאות במקרקעין שאינם רשומים בטאבו?

למרות האתגרים, ניתן ואף מקובל לבצע עסקאות במקרקעין שאינם רשומים בטאבו. חיוני ביותר לנקוט בצעדים הבאים:

  1. בדיקת נאותות יסודית: יש לבדוק היטב את כל המסמכים הקשורים לנכס, כולל אישור זכויות מרמ"י (אם רלוונטי), חוזי חכירה, הסכמי רכישה מקוריים מול החברה המשכנת, ותשריטים. יש לוודא שאין חובות או שעבודים על הנכס.
  2. ייעוץ משפטי מקצועי: חובה להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום המקרקעין, שיבחן את מצב הזכויות, יבדוק את תקינות הרישום הקיים וידאג לרישום נכון אצל הגורם המנהל (רמ"י/חברה משכנת). עורך הדין יסייע גם בניסוח סעיפים ספציפיים בחוזה המכר, המגנים על הרוכש במקרה של עיכובים או בעיות ברישום הסופי בטאבו.
  3. הערות אזהרה והגנות: יש לדאוג לרישום כל הערה אפשרית אצל הגוף המנהל, שתגן על זכויות הרוכש ככל הניתן.

המעבר מרישום בחברה משכנת/רמ"י לרישום בטאבו

השאיפה הסופית היא שכל נכס יירשם בטאבו. מעבר זה מתרחש לרוב במסגרת הליכי פרצלציה (חלוקת קרקע גדולה לחלקות קטנות) ורישום בתים משותפים. הליכים אלו מורכבים וארוכים, ודורשים שיתוף פעולה בין כל בעלי הזכויות בפרויקט. לעיתים, רמ"י אף יוזמת הליכי הסדר זכויות והקניית בעלות, המאפשרים לחוכרים לדורות לרשום את זכויותיהם בטאבו כבעלות מלאה. במקרים של רישום זכויות יורשים במקרקעין, ישנה חשיבות מיוחדת להשלמת הליכי הרישום בטאבו, שכן הדבר מקל על חלוקת הירושה וניהולה.

סיכום

רישום זכויות במקרקעין שאינם רשומים בטאבו הוא תופעה נרחבת בישראל, והיא דורשת הבנה מעמיקה וטיפול זהיר. על אף האתגרים וחוסר הוודאות היחסי בהשוואה לרישום בטאבו, עסקאות בנכסים אלו מתבצעות באופן שוטף. המפתח להצלחה טמון בביצוע בדיקת נאותות מקיפה, בליווי עורך דין מקצועי ובדאגה לכל ההגנות המשפטיות האפשריות. הבנת המנגנונים הפועלים מאחורי רישומי רמ"י והחברות המשכנות היא חיונית לכל בעל נכס ולכל מי ששוקל לרכוש או למכור מקרקעין בישראל.

עו״ד מוטי גולן

עו״ד מוטי גולן

עוסק בפינוי מושכר, סילוק יד במקרקעין והוצאה לפועל. המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי — כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

אודות המשרד

יש שאלות? נשמח לעזור

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

או התקשרו ישירות:

03-9133301

תגובות (0)

עדיין אין תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב!

הוספת תגובה