דלגו לתוכן המרכזי

פינוי שוכרים ומקרקעין

פינוי שוכר מנכס שעוקל או נמכר בכינוס נכסים: מדריך לשוכרים ולמשכירים

עו"ד מוטי גולן12 בנובמבר 20255 דקות קריאה

כאשר דירה מושכרת הופכת לחלק מהליכי הוצאה לפועל, כונס נכסים או כינוס נכסים, הן השוכרים והן המשכירים (או הגורמים הבאים בנעוריהם) נקלעים למצב משפטי סבוך. במקרים אלו, זכויותיהם של השוכרים עלולות להתנגש עם זכויותיהם של נושים ושל הגורמים הממונים על הליכי הגבייה, כדוגמת כונס נכסים. מאמר זה יסקור את ההיבטים המשפטיים העיקריים הנוגעים לפינוי שוכר מנכס שעוקל או נמכר בכינוס נכסים, ויציע מדריך לשני הצדדים.

מהו כינוס נכסים ועיקול מקרקעין?

כינוס נכסים הוא הליך משפטי במסגרתו בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל ממנה אדם (כונס נכסים), בדרך כלל עורך דין, שתפקידו לנהל, לממש ולמכור נכסים של חייב, על מנת לפרוע חובות לנושיו. הליך זה מתקיים כאשר חייב אינו פורע את חובותיו, ונכסיו משמשים כבטוחה לחובות אלו, למשל במקרה של משכנתא שלא נפרעה.

עיקול מקרקעין הוא פעולה משפטית המגבילה את היכולת של בעל הנכס לבצע פעולות מסוימות בנכס (כגון מכירה או העברה) ללא הסכמת המעקל, וזאת כדי להבטיח את פירעון החוב. עם זאת, עיקול אינו משנה את הבעלות על הנכס, ואינו גורם כשלעצמו לפינוי שוכר.

על פי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, כונס נכסים מתמנה כאשר יש צורך במימוש נכס, ובמקרים רבים מדובר על מקרקעין. סמכויות כונס הנכסים מוגדרות בצו המינוי, והוא פועל תחת פיקוח רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט. מידע נוסף על כונס נכסים בהוצאה לפועל זמין לציבור.

השפעת כינוס נכסים על חוזה שכירות קיים

השאלה המרכזית העולה במקרים אלו היא תוקפו של הסכם השכירות לאחר מינוי כונס נכסים או מכירת הנכס. עקרונית, חוזה שכירות תקף ומחייב הן את המשכיר והן את השוכר. חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 קובע את המסגרת המשפטית לשכירות בישראל. עם זאת, כאשר צד שלישי (כונס נכסים, או רוכש בהליך כינוס) נכנס לתמונה, יש לבחון את מעמדו.

במרבית המקרים, כונס הנכסים נכנס בנעליו של החייב (בעל הנכס/המשכיר). משמעות הדבר היא שבאופן עקרוני, הסכם השכירות ממשיך לחול, והכונס הופך למעשה למשכיר החדש. הוא רשאי לגבות את דמי השכירות ולהיות צד לחוזה. יחד עם זאת, מטרתו של הכונס היא לממש את הנכס בדרך היעילה והרווחית ביותר עבור הנושים.

עילות פינוי שוכר מנכס שעוקל או נמכר בכינוס נכסים

לכונס נכסים יש סמכות לפנות שוכר מהנכס, אך לא באופן מיידי או שרירותי. הפינוי יתבצע בדרך כלל באחת מהעילות הבאות:

  1. אי תשלום דמי שכירות: אם השוכר אינו משלם את דמי השכירות לכונס הנכסים (שהופך למעשה למשכיר החדש), זו עילה לפינוי, בדומה לכל פינוי שוכר עקב אי תשלום דמי שכירות.
  2. הפרת תנאי יסודי בחוזה השכירות: כל הפרה יסודית של הסכם השכירות על ידי השוכר, כפי שהוגדר בחוזה, יכולה להוות עילה לפינוי על ידי הכונס. הפרת חוזה שכירות עשויה לגרור סנקציות שונות.
  3. תום תקופת השכירות: אם הסכם השכירות מסתיים, והשוכר מסרב לפנות את הנכס, הכונס רשאי לפעול לפינויו.
  4. מכירת הנכס: כאשר הנכס נמכר לצד שלישי במסגרת הליך הכינוס, בדרך כלל המטרה היא למכור נכס "ריק" משוכרים כדי למקסם את התמורה. במקרה כזה, צו הכינוס או פסק הדין המאשר את המכירה יכלול בדרך כלל הוראה לפינוי השוכרים. חשוב לזכור כי מכירת נכס מושכר כשלעצמה אינה פוגעת בזכויות השוכר עד תום תקופת השכירות, אלא אם נקבע אחרת בצו שיפוטי במסגרת הליכי הכינוס.

הליך פינוי שוכר בכינוס נכסים

הליך פינוי שוכר על ידי כונס נכסים הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, שאינו יכול להתבצע בכוח. הכונס יצטרך לפנות לבית המשפט או לרשם ההוצאה לפועל בבקשה למתן צו פינוי. הבקשה תוגש בדרך כלל ב"הליך מהיר לפינוי מושכר" כפי שקובעות תקנות סדר הדין האזרחי.

שלבי ההליך העיקריים:

  1. פנייה אל השוכר: הכונס ייצור קשר עם השוכר, יציג את צו מינויו ויידע את השוכר על מצב הנכס. הוא ידרוש את תשלום דמי השכירות אליו, או יבהיר את הצורך בפינוי.
  2. הגשת בקשה לפינוי: אם השוכר אינו משתף פעולה או מסרב להתפנות, הכונס יגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל (או לבית המשפט שמינה אותו) למתן צו פינוי.
  3. דיון בבית המשפט/לשכת ההוצאה לפועל: השוכר יקבל הזדמנות לטעון את טענותיו בפני הגורם השיפוטי.
  4. צו פינוי: אם הבקשה תתקבל, יינתן צו פינוי. הליך ביצוע פסק דין לפינוי מושכר בהוצאה לפועל מתבצע בהתאם לדין.
  5. ביצוע הפינוי: אם השוכר לא יפנה את הנכס מרצונו לאחר קבלת צו הפינוי, הפינוי יבוצע באמצעות קבלן הוצאה לפועל, ובליווי משטרתי במידת הצורך.

חשוב לציין כי במקרים של שוכרים הנחשבים אוכלוסייה מוגנת (קשישים, בעלי מוגבלויות), ייתכנו שיקולים מיוחדים והגנות משפטיות שיעכבו את הפינוי או יחייבו את הכונס למצוא פתרונות חלופיים, כפי שקורה בפינוי דייר קשיש או בעל מוגבלות.

זכויות השוכרים במקרים של כינוס נכסים

  • המשך שכירות בתנאים הקיימים: כל עוד לא נמכר הנכס והשוכר עומד בתנאי חוזה השכירות, הוא זכאי להמשיך ולהחזיק בנכס. הכונס אינו רשאי לשנות את תנאי השכירות באופן חד-צדדי.
  • זכות לשימוע: לשוכר עומדת הזכות להציג את טענותיו בפני בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל לפני מתן צו פינוי.
  • הודעה מוקדמת: גם אם יינתן צו פינוי, השוכר זכאי בדרך כלל להודעה מוקדמת על מועד הפינוי, על מנת שיוכל להיערך.
  • השבת בטחונות: כספי ערובות ובטחונות ששולמו למשכיר המקורי אמורים לעבור לרשות הכונס, והוא מחויב להשיבם לשוכר בתום תקופת השכירות, בכפוף לתנאי החוזה. נושא השבת ערובות בחוזה שכירות למגורים מוסדר בחוק.
  • נזקים והשקעות: אם השוכר ביצע השקעות או שיפורים במושכר, זכויותיו לפיצוי עלולות להיות מורכבות, ורצוי להתייעץ משפטית. נושא פיצוי שוכר על השקעות ושיפורים במושכר: זכויות, חובות והיבטים משפטיים דורש בחינה פרטנית.

לסיכום

פינוי שוכר מנכס שעוקל או נמכר בכינוס נכסים הוא הליך רגיש ומורכב. על השוכרים להכיר את זכויותיהם ולפעול במהירות ובאופן מושכל מול כונס הנכסים או בית המשפט. על המשכירים (או הגורמים הבאים בנעוריהם, כגון כונסי נכסים) לפעול בהתאם לחוק, תוך כיבוד זכויות השוכרים והקפדה על הליכים משפטיים תקינים. בכל מקרה, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקצועי כדי להבטיח את הגנת הזכויות ולפעול בהתאם לדין.

עו״ד מוטי גולן

עו״ד מוטי גולן

עוסק בפינוי מושכר, סילוק יד במקרקעין והוצאה לפועל. המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי — כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

אודות המשרד

יש שאלות? נשמח לעזור

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

או התקשרו ישירות:

03-9133301

תגובות (0)

עדיין אין תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב!

הוספת תגובה