בעולם הנדל"ן, לא אחת אנו נתקלים במצב שבו המשכיר, הצד החתום על הסכם השכירות ומקבל דמי שכירות, אינו הבעלים הרשום של הנכס על פי מרשם המקרקעין (טאבו). מצב זה יכול לנבוע ממגוון סיבות – ירושה שטרם נרשמה, הסכם למכירת נכס שטרם הושלם ברישום, או אפילו קבלן שבנה נכס ומאפשר שכירות לפני רישום מלא של הבעלות. כאשר עולה הצורך בפינוי שוכר עקב הפרת חוזה שכירות יסודית או מכל סיבה אחרת, עשויה להתעורר שאלה קריטית: האם למשכיר שאינו הבעלים הרשום קיימת בכלל "יריבות משפטית" המאפשרת לו להגיש תביעת פינוי? מאמר זה יבחן את האתגרים המשפטיים הכרוכים בכך ויציע דרכי פעולה אפשריות.
## מעמדו המשפטי של משכיר שאינו בעלים רשום
החוק הישראלי, ובראשו חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, מגדיר "שכירות" כזכות שהוקנתה בתמורה להחזיק בנכס ולהשתמש בו. הגדרת "משכיר" אינה מחייבת בהכרח בעלות רשומה בטאבו. בפועל, די בכך שהמשכיר הוא בעל זכות החזקה בנכס כדי שיוכל להשכירו. עם זאת, כאשר מדובר בהליך פינוי, שאלת הבעלות הרשומה הופכת למורכבת יותר.
### חוק השכירות והשאילה והגדרת "משכיר"
חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971 אינו דורש מהמשכיר להיות הבעלים הרשום בנסח הטאבו. סעיף 2 לחוק קובע כי "שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן – דמי שכירות), להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות". הדגש הוא על יכולת המשכיר להקנות את זכות ההחזקה והשימוש, ולאו דווקא על בעלות קניינית רשומה. מכאן, שגם אדם שהוא שוכר בעצמו (והרשאי להשכיר בשכירות משנה), או אדם בעל זכויות חוזיות בנכס, יכול להיחשב כ"משכיר" לצורך החוק.
### חשיבות הרישום בטאבו
רישום זכויות במקרקעין בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) הוא עניין בעל חשיבות מכרעת בדין הישראלי. סעיף 7(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כי "עסקה במקרקעין טעונה רישום". רישום זה מעניק פומביות לזכויות הקנייניות ומהווה ראיה חותכת לבעלות. כאשר המשכיר אינו הבעלים הרשום, הוא נדרש להוכיח את זכויותיו להשכיר את הנכס ולדרוש את פינויו. בפועל, העדר רישום עלול להקשות על הוכחת "יריבות" בתביעת פינוי.
## אתגר "חוסר יריבות" בתביעת פינוי
המושג "יריבות" (Standing) מתייחס ליכולתו של תובע להגיש תביעה בבית המשפט. בתביעת פינוי, על התובע (המשכיר) להוכיח כי יש לו זכות כלפי הנתבע (השוכר) שעקב הפרתה הוא זכאי לסעד של פינוי. אם המשכיר אינו הבעלים הרשום ואין לו זכות ברורה אחרת לדרוש את הנכס, עלולה לעלות טענת הגנה של השוכר בדבר חוסר יריבות.
### מהי יריבות משפטית?
יריבות משפטית היא תנאי סף מהותי להגשת תביעה. היא דורשת קשר משפטי ישיר בין התובע לנתבע, ומעניקה לתובע את הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד. בתביעת פינוי, המשכיר צריך להראות כי הוא בעל הזכות לדרוש את החזקה במושכר מהשוכר. אם זכות זו אינה מעוגנת ברישום רשמי או בהסכם תקף עם הבעלים הרשום, הרי שהיריבות עשויה להיות חסרה.
### השלכות חוסר יריבות על הליך הפינוי
העלאת טענת חוסר יריבות עלולה להוביל לדחיית התביעה על הסף או למחיקתה. בפסק דין שניתן בבית המשפט השלום בחיפה, לדוגמה, נקבע כי במקרה שבו התובע אינו הבעלים הרשום ואינו מציג הסבר מספק לזכותו להשכיר ולפנות, קיים קושי מהותי ביריבות. תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מאפשרות לבית המשפט לדחות תביעה על הסף מנימוקים שונים, ובכללם היעדר עילה או היעדר יריבות. המשמעות היא עיכוב משמעותי בהליך הפינוי, ובמקרים מסוימים אף דחייתו המוחלטת, והטלת הוצאות משפט על המשכיר.
## דרכי התמודדות ופתרונות משפטיים
על מנת להתגבר על אתגר חוסר היריבות, על המשכיר לנקוט במספר צעדים:
### צירוף הבעלים הרשום לתביעה
הדרך היעילה ביותר להתמודד עם טענת חוסר יריבות היא לצרף את הבעלים הרשום של הנכס כצד לתביעת הפינוי – בין כתובע נוסף ובין כמודיע. צירוף כזה מבטיח כי כל בעלי הזכויות הרלוונטיים יהיו צד להליך, ובכך תוסר טענת חוסר היריבות. הדבר דורש שיתוף פעולה מצד הבעלים הרשום, ואף הסכם כתוב המסדיר את היחסים ואת האחריות.
### ייפוי כוח מהבעלים הרשום
אפשרות נוספת היא הצגת ייפוי כוח תקף וברור מהבעלים הרשום, המאשר למשכיר להגיש תביעת פינוי בשמו. ייפוי כוח כזה יכול להינתן לרוב באופן ספציפי לצורך הליך הפינוי או כייפוי כוח כללי לניהול הנכס. יש לוודא כי ייפוי הכוח עומד בדרישות הדין, ובכלל זה חתימה בפני עורך דין במקרים מסוימים.
### הוכחת זכויות במקרקעין שאינן רשומות
במקרים מסוימים, ייתכן כי למשכיר זכויות קנייניות או מעין קנייניות בנכס שטרם נרשמו בטאבו, כגון זכויות שטרם עברו פרצלציה או ירושה שטרם סודרה. במצב כזה, המשכיר יידרש להציג לבית המשפט ראיות מוצקות לזכויותיו אלה, כגון הסכמי רכישה, צווי ירושה, וכדומה. נטל ההוכחה במקרה זה עלול להיות מורכב יותר.
### פתרונות הסכמיים ו"אחריות המשכיר"
במצבים בהם המשכיר אינו הבעלים הרשום אך השוכר חתום עמו על הסכם שכירות, ניתן לעיתים לטעון כי השוכר מנוע מלהעלות טענת חוסר יריבות, שכן הוא עצמו התקשר בהסכם עם המשכיר ויצר עמו קשר חוזי. טענה זו חזקה במיוחד כאשר השוכר קיבל את החזקה בנכס מהמשכיר והתגורר בו משך תקופה. עם זאת, בתי המשפט נוטים לבחון כל מקרה לגופו, ולא תמיד יקבלו טענה זו כמענה מספק להיעדר יריבות קניינית.
## חשיבות ייעוץ משפטי מקצועי
הליכי פינוי שוכר, ובמיוחד כאשר המשכיר אינו הבעלים הרשום, טומנים בחובם מורכבויות משפטיות רבות. ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין המתמחה בתחום המקרקעין והשכירות חיוני על מנת להבטיח ניהול נכון ויעיל של ההליך, החל משלב דרישת פינוי מקדימה לשוכר, דרך גיבוש אסטרטגיית התביעה, ועד לייצוג בבית המשפט. עורך הדין יסייע בהערכת סיכויי התביעה, בגיבוש הראיות הנדרשות ובהתמודדות עם טענות הגנה אפשריות, כגון טענת חוסר יריבות, ובכך יגדיל משמעותית את הסיכויים לקבלת פסק דין לפינוי.
