השוכר מגדל המון חיות מחמד? כך תפנו אותו!

כמשכירים, גידול חיות מחמד במושכר הוא נושא רגיש, ולעיתים קרובות מוגדר בהסכם השכירות. כאשר שוכר מגדל מספר חיות מחמד החורג מהמותר בהסכם, או מגדל חיות מחמד ללא אישור, והדבר יוצר מטרדים קשים, נזקים לנכס, ריחות רעים, רעש, או פוגע באיכות חייהם של השכנים, הדבר מהווה הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות. מצב כזה עלול להוביל להרס הנכס, לתלונות חוזרות מועד הבית, ואף לחשיפה משפטית של המשכיר. מדריך זה יספק לכם את הידע המשפטי והכלים הפרקטיים כיצד לפעול במהירות וביעילות לפינוי שוכר המגדל מספר חיות מחמד חורג, תוך שמירה על זכויותיכם והגנה על הנכס ועל הסביבה.

נקודות עיקריות:

• גידול מספר חיות מחמד חורג או ללא אישור מהווה הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות.
• הפרה זו גורמת למטרדים, נזקים, ריחות רעים, רעש ופגיעה באיכות חיי השכנים.
• חיוני לתעד את קיומן של חיות המחמד, את הנזקים והמטרדים באופן קפדני.
• פנייה מיידית לייעוץ משפטי מקצועי היא קריטית.

אילו מטרדים ונזקים עלולים להיגרם מגידול חיות מחמד חורג?

גידול מספר רב של חיות מחמד, או גידול חיות מחמד בניגוד להסכם, עלול ליצור מגוון רחב של מטרדים ונזקים:

• ריחות רעים: ריחות חריפים של שתן, צואה או חיות מחמד באופן כללי, הבוקעים מהמושכר ומהווים מטרד לשכנים.
• רעש והפרעות: נביחות, יללות או רעשים אחרים המפריעים לשקט ו לשלוות השכנים.
• נזקים למושכר: שריטות על רצפות, דלתות וקירות, לעיסת רהיטים, הרס גינה, או פגיעה במערכות הנכס עקב חוסר ניקיון.
• מפגעים תברואתיים: הצטברות הפרשות, פרעושים, קרציות או מחלות, ועלולה לגרום ל מפגע תברואתי חמור.
• פגיעה ברכוש המשותף: לכלוך, שריטות במעליות, או נזקים אחרים ל רכוש המשותף של הבניין.
• חשש מבריאות הציבור: חשש מהיגיינה, התפשטות מחלות או תוקפנות של בעלי חיים.

מהן העילות המשפטיות לפינוי שוכר המגדל חיות מחמד חורג?

העילה המשפטית המרכזית לפינוי שוכר כזה היא הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות. הסכמי שכירות תמיד כוללים סעיפים המתייחסים לגידול חיות מחמד (איסור מוחלט, הגבלה למספר, אישור מראש). בנוסף, קיימות עילות משפטיות נוספות:

• עוולת מטרד ליחיד: מטרדים חוזרים ונשנים (ריח, רעש) מהווים עוולת מטרד המאפשרת לשכנים לתבוע.
• הפרת תקנון הבית המשותף: גידול חיות מחמד בניגוד לתקנון הבית המשותף מהווה עילה לתביעה מצד נציגות הבית המשותף.
• חשיפת המשכיר לאחריות: המשכיר, כבעל הנכס, עלול להיתבע על ידי דיירים אחרים או הרשויות בגין נזקים או מטרדים אם ידע ולא פעל.

איך לפעול לפינוי שוכר המגדל חיות מחמד חורג?

הפרקטיקה המשפטית מחייבת סדר פעולות ממוקד ונחוש:

1. תיעוד המצב ואיסוף ראיות: קריטי לתעד בפירוט את קיומן של חיות המחמד, את מספרן, את הנזקים והמטרדים שהן גורמות: צלמו תמונות וסרטונים. אספו עדויות שכנים, דוחות וטרינר או תברואה (אם הוזמנו).
2. מכתב התראה רשמי: באמצעות עורך דין, שלחו לשוכר מכתב התראה חריף. המכתב יפרט את הפרת הסכם השכירות, את המטרדים והנזקים הנגרמים, וידרוש את הפסקת גידול החיות או צמצום מספרן בהתאם להסכם, ואת תיקון הנזקים, תוך פרק זמן קצר וברור (לרוב 7-14 ימים). ציינו כי אי מילוי הדרישה יוביל להגשת תביעת פינוי מיידית ולדרישת פיצויים חסרת תקדים.
3. פנייה לנציגות הבית המשותף (ועד הבית): גייסו את תמיכת ועד הבית. הועד יכול להוציא מכתבי התראה, לתעד את התלונות, ואף להצטרף לתביעת הפינוי או להגיש תביעה נפרדת.
4. הגשת תביעת פינוי מושכר ותביעה כספית: אם השוכר לא נענה לדרישות ולא פעל לתיקון המצב, יש להגיש תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט השלום. התביעה תוגש במסלול מהיר ותתמקד בהפרה היסודית של הסכם השכירות ובעילות נוספות. ניתן לצרף דרישה לתשלום פיצויים על נזקים, עלויות ניקוי והדברה.
5. ביצוע פסק הדין: לאחר קבלת פסק דין לפינוי, במידה והשוכר עדיין מסרב להתפנות, יש לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל כדי לאכוף את פסק הדין באמצעות קבלן הוצאה לפועל.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

מה ההבדל בין "חיית מחמד ללא אישור" ל"מספר חיות מחמד חורג"? תשובה: "חיית מחמד ללא אישור" מתייחסת לגידול חיית מחמד בודדת בניגוד להסכם. "מספר חיות מחמד חורג" מתייחס לגידול מספר רב של חיות, גם אם חיות מחמד מותרות, כך שהכמות עצמה יוצרת מטרד או נזק.

האם המשכיר חייב לאפשר גידול חיית מחמד כלשהי? תשובה: ברוב המקרים, הסכם השכירות הוא הקובע. עם זאת, ישנם חריגים בחוק, כמו זכותו של אדם עיוור להחזיק כלב נחייה. באופן כללי, אין חובה חוקית למשכיר לאפשר גידול חיות מחמד.

האם השכנים יכולים לתבוע את השוכר/המשכיר ישירות על מטרדים מחיות מחמד? תשובה: כן, בהחלט. מטרדים מחיות מחמד (רעש, ריח, לכלוך) מהווים עילה לתביעה אזרחית מצד שכנים נגד השוכר והמשכיר (במידה וידע ולא פעל).

כמה זמן לוקח הליך פינוי במקרה כזה? תשובה: הליך תביעת פינוי מושכר הוא הליך מהיר יחסית, שהמחוקק קבע כי יש לסיים אותו בתוך 60 יום ככל הניתן. בפועל, משך ההליך יכול להשתנות בהתאם למורכבות המקרה, עומס בתי המשפט ומהירות התגובה של הצדדים, אך לרוב מדובר בטווח של מספר חודשים בודדים.

קישורים חיצוניים:

• חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971
• חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (פרק ו' - בתים משותפים)
• פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
• תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018