דלגו לתוכן המרכזי

פינוי שוכר

פינוי שוכר עקב התקנת מתקנים או אנטנות על גג הבניין או ברכוש המשותף ללא הסכמה: היבטים משפטיים למשכיר

עו"ד מוטי גולן23 בינואר 20265 דקות קריאה

גג הבניין ורכיבים נוספים ברכוש המשותף (כגון קירות חיצוניים, חצרות, מחסנים) הם חלק בלתי נפרד מן הבית המשותף, וכל שינוי או התקנה בהם דורשים, על פי רוב, את הסכמת ועד הבית ו/או רוב מיוחד של בעלי הדירות, ולעיתים אף היתר בנייה. כאשר שוכר מחליט באופן חד-צדדי להתקין מתקנים כגון אנטנות לווין, לוחות סולאריים, דודי שמש, או כל מבנה אחר על גג הבניין או בחלקי הרכוש המשותף, הוא פוגע בזכויות קנייניות של יתר הדיירים. פעולה כזו עלולה לגרום לנזקים מבניים, אסתטיים, בטיחותיים, ולעיתים אף להטיל על המשכיר ועל ועד הבית אחריות משפטית. במקרים אלו, המשכיר נדרש לפעול בנחישות לפינוי השוכר המפר, תוך שמירה על הוראות החוק. מאמר זה יפרט את העילות המשפטיות העומדות למשכיר במצב זה ויציג את דרכי הפעולה האפשריות.

נקודות עיקריות:

  • התקנת מתקנים ברכוש המשותף ללא הסכמה מהווה הפרה של הסכם השכירות ותקנון הבית המשותף.
  • פעולה כזו עלולה לגרום לנזקים מבניים ובטיחותיים, ולהוביל לאחריות משפטית של המשכיר.
  • תיעוד מקיף של ההפרה והפנייה לגורמים הרלוונטיים הם קריטיים.
  • המשכיר מחויב לפעול בליווי משפטי על מנת להסיר את המפגע ולפנות את השוכר.

אילו מתקנים/אנטנות דורשים הסכמה?

כל התקנה קבועה או משמעותית המבוצעת על גג הבניין או בכל חלק אחר של הרכוש המשותף, ואינה נחשבת לשימוש סביר ורגיל, דורשת לרוב אישור. דוגמאות כוללות:

  • אנטנות לווין או תקשורת: הצבת צלחות לווין גדולות, אנטנות קליטה או שידור, במיוחד אם הן דורשות קיבוע למבנה או פוגעות באסתטיקה. יובהר כי התקנת אנטנה פנימית או קטנה על אדן החלון אינה נכללת בכך.
  • לוחות סולאריים/דודי שמש: למרות היותם ידידותיים לסביבה, התקנתם דורשת תכנון, אישור הנדסי, הסכמה של ועד הבית ולעיתים היתר בנייה.
  • מזגנים או יחידות חיצוניות: התקנה של יחידות חיצוניות גדולות במקומות לא מיועדים (כגון על הגג או על קירות חיצוניים) ללא תיאום ואישור.
  • מחסנים או מבנים ארעיים: הקמת מבנים כלשהם (גם אם ארעיים) על גג הבניין, בחצר או בחללים משותפים אחרים.

עילות משפטיות לפינוי שוכר

כאשר שוכר מתקין מתקנים כאלו ללא הסכמה, למשכיר עומדות מספר עילות משפטיות לפינויו:

  • הפרת הסכם השכירות ותקנון הבית המשותף: הסכמי שכירות וכן חוק המקרקעין (בפרק הדן בבתים משותפים) מחייבים את השוכר לציית לתקנון הבית המשותף ולהימנע מביצוע שינויים ברכוש המשותף ללא הסכמה. הפרת סעיפים אלו מהווה הפרות חוזרות ונשנות של הסכם השכירות, ולעיתים אף הפרה יסודית, המקנה למשכיר זכות לבטל את ההסכם ולדרוש פינוי.

  • פגיעה ברכוש המשותף ושינוי ייעוד: התקנת מתקנים עלולה לפגוע ביציבות הגג, ליצור חדירות מים, או לשנות את מראה הבניין. המשכיר עצמו חשוף לתביעות מצד ועד הבית ודיירים אחרים, ואף לתביעות כנגד פינוי שוכר עקב ביצוע שינויים במושכר הפוגעים ביסודות המבנה או בבטיחות הדיירים.

  • מטרד: מתקנים ואנטנות עלולים להוות מטרד לדיירים אחרים עקב רעש, חסימת נוף, או פגיעה באסתטיקה. מטרדים אלו יכולים להיחשב כמטרדי שכנים קשים וקבועים, המהווים עילה לפינוי על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

הליכי פעולה מומלצים למשכיר

הטיפול בשוכר המתקין מתקנים ללא אישור דורש מהמשכיר פעולה יזומה, מבוקרת ומתועדת:

  1. תיעוד מקיף של ההתקנה: יש לאסוף ראיות מפורטות – צילומים (תמונות, סרטונים) של המתקנים, מיקומם, תאריכים ושעות. יש לתעד גם תלונות בכתב מועד הבית או מדיירים אחרים, וכן התראות מצד הרשות המקומית (אם נשלחו).
  2. מכתב התראה רשמי: יש לשלוח לשוכר מכתב התראה רשמי וחד-משמעי בדואר רשום (עם אישור מסירה) המפרט את ההפרות, מציין את סעיפי ההסכם ותקנון הבית המשותף שהופרו, ודורש את הסרת המתקנים והחזרת המצב לקדמותו לאלתר. במכתב יש להבהיר כי המשך ההפרעות יוביל לנקיטת הליכים משפטיים לפינוי ודרישת פיצויים. מומלץ לתת לשוכר פרק זמן קצר וסביר לפעול (למשל, 7-14 ימים).
  3. פנייה לועד הבית ולרשויות: יש לשתף פעולה באופן מלא עם ועד הבית. ועד הבית יכול לשלוח מכתבי התראה משלו, ובמידת הצורך, לפנות לרשות המקומית (מחלקת פיקוח על הבנייה) לקבלת סיוע ואכיפה. צווי הריסה או קנסות מצד הרשות המקומית יחזקו מאוד את עמדת המשכיר.
  4. הגשת תביעה לפינוי מושכר ו/או צו הריסה/סילוק: אם השוכר אינו פועל להסרת המתקנים ו/או ההפרות נמשכות למרות ההתראות, על המשכיר להגיש תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט השלום. התביעה תתבסס על ההפרות החוזיות ועל עילות המטרד והפגיעה ברכוש המשותף. המשכיר יכול לדרוש צו הריסה/סילוק המתקנים ופיצויים בגין כל נזק שנגרם לו (קנסות, עלויות תיקון הנזקים המבניים) וכן הוצאות משפטיות.
  5. איסור עשיית דין עצמית: בשום אופן אין להסיר את המתקנים בכוח באופן עצמאי. פעולה כזו עלולה לחשוף את המשכיר לתביעה נגדית על נזק לרכוש השוכר. כל פעולה חייבת להתבצע באמצעות צו בית משפט ו/או קבלן הוצאה לפועל.

שאלות נפוצות

האם המשכיר אחראי להתקנות של השוכר ברכוש המשותף? כן. כבעל הדירה, המשכיר נושא באחריות למעשי שוכריו. ועד הבית והרשות המקומית יכולים לדרוש מהמשכיר לפעול כנגד השוכר, ובמידת הצורך לתבוע את המשכיר עצמו בגין הפרות תקנון או חוקי עזר עירוניים.

מה קורה אם ההתקנה מסכנת את יציבות הבניין? במקרים כאלה, יש לפנות בדחיפות לרשות המקומית (מהנדס העיר) ולבקש צו הפסקת עבודה ו/או הריסה מיידי. כמו כן, יש להזעיק מהנדס בניין פרטי לבדיקת הנזק והסכנה. סכנה מיידית ליציבות הבניין מהווה עילה חמורה ביותר לפינוי מיידי של השוכר.

האם ניתן לדרוש פיצויים על פגיעה אסתטית? כן. בתי המשפט מכירים בפגיעה אסתטית כנזק המזכה בפיצוי, במיוחד בבתים משותפים בהם יש חשיבות למראה האחיד של הבניין. המשכיר יכול לטעון לירידת ערך הנכס בשל הפגיעה האסתטית.

כיצד למנוע מראש מצבים אלו? מומלץ לכלול בהסכם השכירות סעיפים מפורשים המחייבים את השוכר לציית לתקנון הבית המשותף, אוסרים על התקנת מתקנים כלשהם ברכוש המשותף ללא אישור מראש ובכתב, ומגדירים את ההשלכות של הפרה. כמו כן, מומלץ לצרף עותק מתקנון הבית המשותף כנספח.

עו״ד מוטי גולן

עו״ד מוטי גולן

עוסק בפינוי מושכר, סילוק יד במקרקעין והוצאה לפועל. המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי — כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

אודות המשרד

יש שאלות? נשמח לעזור

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

או התקשרו ישירות:

03-9133301

תגובות (0)

עדיין אין תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב!

הוספת תגובה