דלגו לתוכן המרכזי

מקרקעין

בנייה על קו הגבול או חריגה לשטח שכנים: זכויות ותרופות משפטיות

עו"ד מוטי גולן12 בנובמבר 20254 דקות קריאה

מערכת היחסים בין שכנים יכולה להיות מורכבת, ובמיוחד כאשר אחד הצדדים מבצע בנייה החורגת מתחומי מגרשו ופולשת לשטח השכן. סוגיות של בנייה על קו הגבול, חריגה לגבולות המקרקעין או פלישה של מבנים, גדרות, או אף צנרת לשטח של שכן, מעוררות שאלות משפטיות רבות בנוגע לזכויות הקניין ולסעדים העומדים לרשות הצד הנפגע. מאמר זה יסקור את ההיבטים המשפטיים המרכזיים הקשורים לבנייה חורגת במקרקעין, זכויות בעלי הנכס ותרופות משפטיות אפשריות.

מהי בנייה על מקרקעין הזולת או חריגה לגבול?

"בנייה על מקרקעין הזולת" מתייחסת למצב בו בעל מקרקעין בונה מבנה, או חלק ממבנה, על שטח שאינו שייך לו, אלא לשכנו. חריגה זו יכולה להיות מכוונת או בשגגה, אך בכל מקרה היא פוגעת בזכות הקניין של השכן. המונח כולל גם חריגה של גדרות, קירות תמך, מרפסות, גגונים ואף יסודות או צנרת תת-קרקעית שחודרים לשטח השכן.

החוק המרכזי המסדיר סוגיות אלו הוא חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ובפרט סעיף 21 לו, הדן במחוברים הבנויים על מקרקעין של אדם אחר.

זכויות בעל המקרקעין שנפגע מהחריגה

כאשר מתגלה בנייה חורגת, בעל המקרקעין שנפגע ממנה עומדות לו מספר זכויות:

דרישה לסילוק יד והריסת המחוברים

הכלל המשפטי הבסיסי קובע כי בעל מקרקעין זכאי לדרוש את סילוק ידו של הפולש, לרבות הריסת המבנה או החלק החורג. סעיף 16 לחוק המקרקעין קובע כי "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". המשמעות היא שניתן להגיש תביעה לסילוק יד, אשר תכלול לרוב גם דרישה להריסת הבנייה החורגת והשבת המצב לקדמותו. מידע נוסף על אופן ההתמודדות עם פלישה למקרקעין ניתן למצוא במדריך על הסגת גבול במקרקעין.

דרישה לדמי שימוש ראויים

בנוסף לדרישת הסילוק וההריסה, בעל המקרקעין זכאי לדרוש דמי שימוש ראויים עבור התקופה שבה נעשה שימוש בשטחו ללא רשותו. זאת, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, המבקשים למנוע מצב שבו צד אחד מתעשר על חשבון רעהו שלא כדין. דמי השימוש ייקבעו בהתאם לשווי השוק של השכרה או שימוש בחלק הספציפי במקרקעין.

סעד של מכירת המחוברים או קניית הקרקע (במקרים חריגים)

סעיף 21 לחוק המקרקעין מקנה לבעל המקרקעין את הבחירה בין הריסת המחוברים לבין השארתם בידיו, תוך תשלום הוצאות הבנייה לבונה. הסעיף קובע כי "הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן – מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או על פי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים או לסלקם". אולם, במקרים חריגים ובהתקיימות תנאים מצטברים הקבועים בסעיף 23 לחוק המקרקעין (הבונה חשב בתום לב כי הוא בעל המקרקעין, שווי המחוברים עולה על שווי הקרקע, ואין לבעל המקרקעין נזק ניכר משימוש משותף או ממכירת הקרקע), עשויה לעמוד לבונה שלא כדין הזכות לרכוש את החלק בקרקע עליו בנה, או להכריח את בעל הקרקע למכור לו אותה. בפועל, בתי המשפט נוטים לפרש סעיף זה בצמצום רב, ורק במקרים חריגים ונדירים יוכר הבונה כבעל זכות לרכישת הקרקע.

שיקולי בית המשפט בתביעות על בנייה חורגת

בתי המשפט בוחנים מספר שיקולים בעת הכרעה בתביעות מסוג זה, ביניהם:

  • תום לב: האם הבונה פעל בתום לב, או שידע כי הוא בונה על שטח השכן? חוסר תום לב יפעל לרעתו.
  • היקף החריגה: מהו גודל השטח שנפלש אליו והאם מדובר בחריגה מינורית או מהותית?
  • נזק: האם נגרם נזק משמעותי לשכן כתוצאה מהבנייה?
  • שיהוי: האם השכן שנפגע השתהה יתר על המידה בהגשת התביעה לאחר שנודע לו על החריגה? שיהוי יכול לפעול לרעת התובע.
  • מאזן נוחות: מהי מידת אי הנוחות והנזק שייגרמו לכל אחד מהצדדים כתוצאה מהסעדים השונים (הריסה, השארת הבנייה)?

הליכי הסדרה אפשריים

לעיתים, ניתן להגיע להסדרים מוסכמים בין הצדדים, כגון:

  • הסכם שכירות או רכישה: בעל המקרקעין יכול להסכים להשכיר או למכור את החלק שנפלש אליו לבונה.
  • הסכם שיתוף: במקרים של מקרקעין בבעלות משותפת, ניתן להסדיר את השימוש והבעלות באמצעות הסכם שיתוף במקרקעין.
  • רישום זיקת הנאה: במקרים מסוימים, ניתן לרשום זיקת הנאה המעניקה לבונה זכות שימוש בשטח מסוים, מבלי להעביר בעלות.

חשוב לציין כי הליכי הסדרה אלו דורשים הסכמה הדדית, ורצוי שילוו בייעוץ משפטי על מנת להבטיח את זכויות שני הצדדים.

לסיכום

בנייה על קו הגבול או חריגה לשטח שכנים היא סוגיה מורכבת בעלת השלכות משפטיות משמעותיות. מומלץ לכל בעל מקרקעין להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין מיד עם גילוי החריגה, על מנת להבין את מלוא זכויותיו ולפעול בדרך המשפטית הנכונה והיעילה ביותר. ניהול נכון של המחלוקת יכול למנוע הסלמה מיותרת ולסייע בהשגת פתרון הולם.

עו״ד מוטי גולן

עו״ד מוטי גולן

עוסק בפינוי מושכר, סילוק יד במקרקעין והוצאה לפועל. המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי — כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

אודות המשרד

יש שאלות? נשמח לעזור

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

או התקשרו ישירות:

03-9133301

תגובות (0)

עדיין אין תגובות למאמר זה. היו הראשונים להגיב!

הוספת תגובה