השוכר מגיש תלונות שווא לרשויות? כך תפנו אותו!

כמשכירים, אתם מצפים לנהל את נכסכם ולשמור על יחסי שכנות תקינים. כאשר שוכר או מי מטעמו מגישים באופן חוזר ונשנה תלונות שווא, מוגזמות או זדוניות לרשויות אכיפת החוק (משטרה), לרשויות מקומיות (עירייה, מחלקת תברואה) או למוסדות אחרים (משרד הבריאות, כיבוי אש), הדבר עלול לגרום למטרד עצום, לבזבוז משאבי זמן וכסף יקרים, לפגוע במוניטין שלכם ושל הנכס, ואף לחשוף אתכם לחקירות מיותרות ולבדיקות פולשניות מצד הרשויות. התנהגות כזו מהווה הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות ודורשת טיפול משפטי מיידי. מדריך זה יספק לכם את הידע המשפטי והכלים הפרקטיים כיצד לפעול במהירות וביעילות לפינוי שוכר המגיש תלונות שווא חוזרות ונשנות לרשויות, תוך שמירה על זכויותיכם והגנה על הנכס.

נקודות עיקריות:

• הגשת תלונות שווא חוזרות ונשנות לרשויות מהווה הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות.
• הפרה זו גוררת מטרד, בזבוז משאבים, פגיעה במוניטין, וחשיפה לחקירות וקנסות.
• חיוני לתעד כל תלונה, את תוכנה ואת תוצאותיה (היעדר ממצאים).
• פנייה מיידית לייעוץ משפטי מקצועי היא קריטית.

אילו סוגי תלונות שווא עלולים לגרור פינוי שוכר?

תלונות שווא יכולות ללבוש צורות רבות, כאשר החומרה נובעת מהיותן חסרות בסיס או זדוניות:

• תלונות שווא למשטרה: הגשת תלונות חוזרות ונשנות למשטרה על רעש מופרז מהשכנים, גניבה (שלא התרחשה), או הטרדה (שאינה קיימת).
• תלונות שווא לעירייה/מחלקת תברואה: תלונות חוזרות על מפגעים תברואתיים שלא קיימים, או על מצב תחזוקה ירוד (בעוד המושכר במצב תקין).
• תלונות שווא למחלקות רישוי/פיקוח: תלונות על שינויים בלתי חוקיים בנכס שלא בוצעו או על שימוש חורג מייעוד שאינו מתקיים.
• תלונות שווא למשרד הבריאות/כיבוי אש: תלונות על סכנות בטיחותיות או חומרים מסוכנים שאינם קיימים, במטרה להטריד.
• תלונות כלליות ומופרכות: תלונות כלליות וחסרות כל בסיס על בעיות בבניין או על התנהגות דיירים, במטרה ליצור סכסוכים.

מהן העילות המשפטיות לפינוי שוכר המגיש תלונות שווא?

העילה המשפטית המרכזית לפינוי שוכר כזה היא הפרה יסודית וחמורה של הסכם השכירות ושל חובת תום הלב. הסכם שכירות רגיל קובע כי השוכר יפעל בתום לב ולא יגרום למטרדים. בנוסף, קיימות עילות משפטיות נוספות:

• פקודת הנזיקין: הגשת תלונות שווא עלולה להיחשב לעוולת מטרד, רשלנות, או אפילו לשון הרע, במיוחד אם נגרם נזק למוניטין של המשכיר או הנכס (ראו גם פגיעה במוניטין הנכס).
• חוק השכירות והשאילה: חובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת.
• חוק העונשין: הגשת תלונת שווא עלולה במקרים מסוימים להוות עבירה פלילית של מסירת ידיעה כוזבת.
• חשיפת המשכיר לנזקים: המשכיר סובל מ הפסדים כספיים כבדים עקב בזבוז זמן, הוצאות משפטיות, והצורך להתמודד עם חקירות ובדיקות מיותרות.

איך לפעול לפינוי שוכר המגיש תלונות שווא?

הפרקטיקה המשפטית במקרים אלו מחייבת סדר פעולות ממוקד ונחוש:

1. תיעוד מקיף של התלונות ותוצאותיהן: קריטי לתעד כל תלונת שווא שהוגשה: תאריך, רשות אליה הוגשה, תוכנה המדויק, ובעיקר – את תוצאות הבירור (היעדר ממצאים, סגירת תיק, אי-נקיטת צעדים).
2. מכתב התראה רשמי: באמצעות עורך דין, שלחו לשוכר מכתב התראה חריף. המכתב יפרט את הפרת הסכם השכירות, את הגשת תלונות השווא החוזרות ונשנות, את המטרד והנזקים (כספיים ותדמיתיים) הנגרמים לכם ולנכס, וידרוש את הפסקת ההתנהגות ופינוי הנכס לאלתר, תוך פרק זמן קצר וברור (לרוב 7-14 ימים).
3. פנייה לרשויות האכיפה (במקרים חמורים): במקרים של תלונות שווא זדוניות וחוזרות ונשנות, ניתן לשקול הגשת תלונה במשטרה כנגד השוכר בגין מסירת ידיעה כוזבת.
4. הגשת תביעת פינוי מושכר ותביעה כספית: אם השוכר לא חדל מהתנהגותו ולא התפנה, יש להגיש תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט השלום. התביעה תוגש במסלול מהיר ותתמקד בהפרה היסודית של הסכם השכירות ובהצגת דפוס ההתנהגות המזיק של השוכר. ניתן לצרף דרישה לתשלום פיצויים על נזקים, הוצאות משפטיות ועוגמת נפש.
5. ביצוע פסק הדין: לאחר קבלת פסק דין לפינוי, במידה והשוכר עדיין מסרב להתפנות, יש לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל כדי לאכוף את פסק הדין באמצעות קבלן הוצאה לפועל.

שאלות ותשובות נפוצות (FAQ)

מה נחשב ל"תלונת שווא"? תשובה: "תלונת שווא" היא תלונה המוגשת לרשות ללא כל בסיס עובדתי אמיתי, או שהיא מוגזמת באופן קיצוני ומטרתה להטריד.

האם כל תלונה של שוכר יכולה להוביל לפינוי? תשובה: לא, זכותו של שוכר להתלונן על ליקויים אמיתיים או מטרדים. רק תלונות שווא חוזרות ונשנות, בעלות אופי זדוני, יכולות להוות עילה לפינוי.

האם ניתן לדרוש פיצויים על פגיעה במוניטין? תשובה: כן, אם תלונות השווא גרמו לפגיעה מוכחת במוניטין של המשכיר או הנכס, ניתן לתבוע פיצויים בגין עוולת לשון הרע.

כמה זמן לוקח הליך פינוי במקרה כזה? תשובה: הליך תביעת פינוי מושכר הוא הליך מהיר יחסית, שהמחוקק קבע כי יש לסיים אותו בתוך 60 יום ככל הניתן. במקרים של תלונות שווא טורדניות במיוחד, בתי המשפט נוטים לטפל בתביעות אלו בדחיפות יתרה.

קישורים חיצוניים:

• חוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971
• פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
• חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965
• תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018